לכל דבר יש היסטוריה. אין דבר בעולם שפתאום צץ, נולד מבלי שיהיה לו מקורות קודמים. כך גם הקנלוני. הקנלוני המוכר, המוצע למכירה בכל המסעדות האיטלקיות בישראל, כולל מסעדת גומבה בפתח תקווה (בבעלות סער שפע), הוא פיתוחו של הפסטה. והפסטה היא פיתוחו של הספגטי. אם נחזור טיפה אחורה נגלה כי הספגטי נוצר לפני כאלף שנה, לקח כארבע מאות שנה לפתח ממנו את הפסטה, והקנלוני פותח רק לפני כמאה עשרים שנה. כלומר הקנלוני הוא ממש "ילד". פיתוחו והמצאתו של הקנלוני היווה תוספת חדשה ומרעננת למטבח האיטלקי.
מספרים כי הקנלוני נראה לראשונה בשנת 1907. השף סלבטורה קולטרה ממסעדת "לה פאבוריטה" הממוקמת בעיירה סורנטו שבדרום איטליה, החליט כי ברצונו לפתח מנה חדשה. מנה מקורית שתגדיל את שם מסעדתו ותמשוך אליו לקוחות נוספים. סלבטורה ניסה שילובים מיוחדים ובאחד מניסיונותיו אלו הוא לקח דפי פסטה רחבים, הניח עליהם תערובת של ריקוטה ותרד. גלגל את הדף, כמו שמכינים קרפ, וכיסה את הגליל שנוצר ברוטב האיטלקי, רוטב העגבניות המפורסם. סלבטורה החליט לקרוא למנה זו "קנה סוף" כנראה בגלל מראהו העגול, קנה סוף באיטלקית פירושו קנלוני ומאז כך אנו קוראים למאכל זה. הקנלוני אכן לא איכזב את סלבטורה, המאכל התפרסם בכל איטליה, הוציא שם מקצועי ואיכותי למסעדה ולקוחות זרמו אליו בהמוניהם.
הקנלוני זכה לתהילה ופופולריות רבה דווקא אחרי שסלבטורה הספיק להזדקן ולעזוב את מקצועו. אותו זמן היה כמה עשורים אחרי גילוי המנה לראשונה. היה זה בזמן פרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר מאות משפחות ברחו מהערים כדוגמת העיר נאפולי לעבר העיירות, כדוגמת עיירת סורנטו. בהגיעם של תושבי העיר נאפולי גילו את המנה המיוחדת הזו. הביקוש למעדן זה גבר אוטומטית. טוענים שהביקוש הרקיע שחקים עד כדי כך שהכינו לא פחות ממאה ועשרים קילוגרמים של פסטה ביום אחד.
מאז, הקנלוני התפתח כל כך והופץ ברחבי כל העולם. הקנלוני היום מוגש בגרסאות שונות ומגוונות. לרוב הרטבים שיעטפו את הקנלוני יהיו רוטב עגבניות בסיסי, הרוטב האיטלקי הידוע, או רוטב בשמל שהינו רביכה על בסיס גבינות, קמח וחלב. הרוטב שמרקמו קטיפתי, מוסיף לקנלוני טעם משובח יותר, ומראה מכובד ויוקרתי.
את הקנלוני ניתן לטעום במגוון מסעדות שונות, אך כמובן שמומלץ לבחור במסעדה איטלקית בה באמת יודעים להכינו כמו שצריך, מסעדה מומלצת היא מסעדת גומבה, בבעלותו של סהר שפע, בה ניתן לטעום אוכל איטלקי אמיתי.
